ההורים של יואל מקבלים אותו, אבל לא מבינים לשם מה לצעוד. גלינה פור דה ברה, מלכת דראג, מרביצה בו (ובהם) קצת תורה, לכבוד חודש הגאווה הבא עלינו לטובה. פוסט מיוחד של כותב אורח (ראשון בבלוג!).
גלינה היקרה,
לא מזמן יצאתי מהארון בפני הוריי. בהתחלה היה קצת קשה, אבל עכשיו נראה לי שהם בסדר עם זה.
השבוע דיברתי איתם קצת על מצעד הגאווה, ופתום התמונה השתנתה: הם אמרו שאין להם בעיה עם הומואים בכלל, אבל למה צריך ברחוב, ולמה ערומים ובכלל למה לא לעשות דברים בשקט.
אני לא כל כך יודע איך להסביר להם למה זה ככה. תהיתי אם תוכלי לעזור לי – אני מבטיח להראות להם את מה שכתבת.
תודה רבה,
יואל
* * *
יואל היקר,
אני שמחה ששאלת שאלה טובה וחשובה זאת, בעת תחילת אירועי הגאווה ברחבי הארץ. הוריך תוהים, כמו גם רוב עם ישראל הנאור במולדתו הנצחית וההיסטורית, על מה כל הגאווה הזו בכלל?
ראשית, חשוב שתזכור שסביר להניח שהדברים שלי, או שלך, לא ישנו את דעתם של הוריך, אלא המציאות והזמן יעשו זאת.
רבים טועים ומציינים כי הגאווה היא חטא, אך אין זה נכון. על פי האמונה היוונית הפגאנית, היוהרה היא חטא. הגאווה המודרנית, במיוחד של הקהילה, באה בניגוד לבושה שניסו להנחיל לנו במשך שנים.
כשהורייך אומרים שאין להם בעיה עם הומואים, אבל למה ברחוב, הם מבטאים את הבושה שהם חשים שקיימת בשונות כלשהי. הם לא אומרים את זה באופן מפורש, בעיקר בזכות אהבתם כלפיך, אבל באותה מידה הם יכולים לומר לך "אל תהיה הומו!". לגבי העירום, אגב, הם מוזמנים לבוא למצעד בתל אביב ולגלות שלא רק שאין עירום, אלא קשה להבין כמה איפוק נדרש בחום הזה של תל אביב להסתובב לבושים.
הם אומרים: אבל זה כל מה שרואים בטלויזיה? יש לזכור שבחור אחד בחוטיני מצטלם הרבה יותר טוב ממאות אלפי אנשים לבושים, וזו הסיבה שבחדשות השונות יראו תמונות בלתי מייצגות בעליל של המצעדים השונים. אישית, אני חושבת שיש לקיים חשיבה מחודשת לגבי חוסר הלגיטימיות של העירום במצעדים ובכלל, אבל הטענה שמדובר במצעד של עירומים היא שקרית, בהעדר מילה אחרת.
הם אומרים: אבל אנחנו לא אומרים לך להתבייש? זכור שכל יום הוא יום גאווה לסטרייטים. כל יום זוגות של סטרייטים מתגפפים ברחוב ובפרסומות, נהנים מיותר זכויות ממך (כמה כסף אתה מוציא על חתונות של אחרים בעוד שלך אסור להתחתן?) ומחצינים את האספקטים השונים של הזוגיות והמיניות שלהם מכל כיוון. לאף אחד זה לא ממש מזיז. בין אם תפישת הזוגיות והמיניות שלך היא שמרנית או ליברלית, כסטרייט, אתה זוכה לבטא אותה מידי יום והיא מכתיבה לכלל החברה את אופן הפעילות שלה מן המסד ועד הטפחות, מבחינה תרבותית, כלכלית ועוד.
כמי שאינו סטרייט, או כמי שעובר/ת מידי יום תלאות בהקשר המגדרי, אתה זוכה להתעלמות גורפת במקרה הטוב ולדיכוי באלימות במקרה הפחות טוב. עצם העובדה שאחד העיתונים בסוף השבוע תהה על "השתלטות ההומואים על הפריים טיים" מעידה על כך שמשהו בעייתי בתפישה הכללית כלפינו. כל מה שצריך זה להחליף את המילה ב"יהודים" וכבר תהיה חגיגה.
את אותן תפישות בא מצעד הגאווה לשנות, לערער ואף להצדיק: אכן, בממוצע, הומואים מסוגלים להיות יותר צבעוניים מסטרייטים, לסביות מסוגלות להבין יותר לנפשם של אנשים, טרנסג'נדרז מסוגלים/ות לגלות תעצומות נפש יותר מכל אדם ובי-סקסואלים מסוגלים להנות יותר מכולנו ביחד ולערער את היסודות הכלכליים של החברה.
עם זאת, כל הדברים הללו לא בהכרח נועדו לאיים. המצעד הוא החגיגה שלנו והתשובה שלנו לעולם שמנסה להכתיב לנו לא להיות אנחנו קבל עם ועדה, אלא רק איך שמתאים לו.
לא נוח לאנשים לחשוב על מה שאנחנו עושים במיטה, אבל אין להם בעיה שנעצב להם אותה ונגדיר להם את הסדינים הטובים ביותר שעליהם הם יכולים לחגוג את הסטרייטיות שלהם. אפילו נותנים לנו לפרסם את המנורות שהם לא רוצים שיאירו עלינו.
מאוד נחמד להתמוגג מההברקות הספרותיות של סילביה פלאת', וירג'יניה וולף, אוסקר וויילד, שז ודנה אולמרט, אבל לחשוב עליהן מנשקות את בנות זוגן או, רחמנא ליצלן, הסטוץ שלהן? זה גורם לאנשים לבחילה. המצעדים באים לומר "לא עוד". אתם תראו אותנו יותר ויותר, עד שתבינו שאין בזה כל דבר ועניין ושלסביות זה הרבה מעבר לפנטזיה הרטובה של יו הפנר.
זה נכון שדנה אינטרנשיונל היא אחת המופיעות המדהימות ביותר שנוצרו בישראל, ופניני הלשון שלה מבדרות ביותר, אבל עמישראל לא מסוגל לחשוב על מישהו שיהיה מספיק גבר להגיד "אני רוצה אותה, לא משנה מה יש לה בתחתונים".
בסופו של דבר, גאוותה של עדה כלשהי, נאמר חג המימונה, אינה סיבה לסערה ציבורית, ואני אישית נפגעת הרבה יותר מערימות הזבל בגן סאקר בסופו של החג. אולי רצוי שנשאל את עצמנו, למה מימונה כן וגאווה לא? למה תימניאדה כן ו-וויגסטוק לא? למה מערכת החינוך מציינת את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ואת יום האיידס לא? את יום הזיכרון לחללי צה"ל כן ואת יום הזיכרון לטרנסג'נגרים/יות לא?
רק נחשוב. אני חושבת שהמילה שנמצא היא "אפליה" וזה רק קצה הקרחון שלה. הגאווה מנפצת אותה.
בברכת "כאשר יענונו נפרוץ ונרבה",
גלינה פור-דה-ברה
חזנית
הפוסט פורסם לראשונה באתר GoGay ופורסם באישור הכותב
